שאלות ותשובות
מריחואנה זהו שם לצמח הקנאביס המקובל לקרוא לשימוש החברתי. מקור השם מריחואנה ככל הנראה מקסיקני.
קיימת חשיבות לגיל המטופל, למין המטופל, לניסיון הקודם של האדם וכמובן לאופן נטילת הקנאביס, לאחוז החומרים הפעילים.
קנאביס אינו מוגדר כתרופה אלא עדיין כ”סם מסוכן”. יחד עם זאת קיימות בשוק כמה תרופות מבוססות קנאביס ותכשירים רבים על המדף שהם ברמת איכות ובטיחות קרובות לתרופה.
בצמח הקנאביס כמו גם בהרבה צמחים אחרים יש תרכובות נדיפות הנקראות טרפנים. כמה מהנפוצים הם: פינן (pinene) למשל הוא טרפן שמסייע במצבי חרדה ואסטמה. אלפא פינן מריח כמו אורן או רוזמרין ובטא פינן מריח יותר כמו בזיליקום או פטרוזיליה. זני סאטיבה המכילים רמות גבוהות של פינן מסייעים להגברת ריכוז ולעירנות. לימונן (Limonene) המצוי בפרי הדר ובקנאביס מזני סאטיבה. לימונן ידוע כנוגד דיכאון. הוא ידוע גם כבעל סגולות אנטי בקטריאליות, אנטי פטרייתי וכאנטי סרטני. לינאלול (Linalool) מצוי בהרבה צמחים אך מקושר בעיקר עם לבנדר. ידוע כמרגיע, נוגד פרכוסים, אנטי בקטריאלי. טרפינאול ( Terpineol) בעל ניחוח פרחוני. מצוי בעקר בזני אינדיקה וגורם לתחושת נמנום. למירסן (myrcene) ניחוח אדמתי. מצוי בשפע בצמח הכשות, בן דודו של הקנאביס, ממנו עושים בירה. זני אינדיקה עשירים במירסן והימצאותו היא אחת הסיבות לכך שזני אינדיקה ידועים כעוזרים לבעיות שינה.
באנשים עם סיפור משפחתי של מחלות נפש גם קיים סיכון להתקף פסיכוטי בשימוש באחוזים גבוהים של הרכיב הפסיכואקטיבי אחת הדרכים להתגבר על הסיכון לחרדה או התקף פסיכוטי היא להשתמש בזנים עשירים ב CBD.
בהשוואה לטבק, הרואין, אלכוהול וסמים אחרים, קנאביס אינו ממכר, מבחינה פיזיולוגית. מטופל שהחל להשתמש בקנביס למטרות רפואיות, עלול להתמכר לתחושה הטובה והנעימה ולהמשיך בשימוש גם כאשר אין סיבה רפואית לכך.
קנאביס רפואי יש ליטול באופן קבוע ורצוי בשעות קבועות כדי להגיע להשפעה טובה ורצוי לעלות במינון לאט מאד ובהדרגה. ביום הראשון להתחיל בשאיפה אחת לאחר האוכל לפני השינה. ביום השני, במידה ואין תופעות לוואי, יש לקחת שאיפה אחת לאחר האוכל בבוקר ולפני השינה בלילה – וכך להמשיך במהלך יומיים נוספים. ניתן לשלב שימוש בשאיפה ובשמן מתחת ללשון. הכל בהתאם להנחיות הרופא המטפל בפעם הראשונה מומלץ להתחיל את השימוש בקנאביס באווירה נינוחה ולהצטייד בשתייה קרה וממותקת ודברי מאכל כמו פרי או חטיף מתוק. יש לשתות 2-3 לגימות של משקה קר לפני כל שאיפה.
החוק אוסר על נהיגה תחת השפעה של אלכוהול ו/או סמים אחרים כל עוד אדם מטופל בקנאביס ועד 21 יום לאחר שימוש אחרון כיוון שחומרי הפירוק של הקנאביס נותרים בשתן עד 21 יום לאחר השימוש בעת הגשת בקשה לרישיון המטופל חותם כי הוסבר לו החוק לגבי הנהיגה. חשוב מאד לדעת כי במידה ונהג אדם תחת השפעה ופגע באדם אין לו כיסוי ביטוחי.
נוהל 106 של משרד הבריאות רשימת ההתוויות. מצבים אשר אינם מופיעים ברשימה יידונו לאור המסמכים הרפואיים שיוצגו.
לא. פקודת הסמים הישראלית קובעת במפורש כי “כל חלק” מצמח הקנאביס או מיצוי שלו הינם אסורים בחוק, למעט שמן המופק מהזרעים ואינו מכיל קנבינואידים כלל –שמן זה נקרא שמן המפ. שמן זה מזין ובריא מאד בעקר בגלל יחס חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6 בדיוק ביחס הדרוש לגופנו.
בנטילת שמן קנאביס מתחת ללשון, לאחר ייבוש הרוק, קיימת ספיגה מהירה יחסית ישירות למחזור הדם דרך ריריות הפה. זמן תחילת ההשפעה כחצי שעה עד שעה ונמשך כשעתיים עד ארבע שעות. השפעה מהירה יותר מאכילת קנאביס ופחות ממושכת גם. נוחה לאנשים מבוגרים ולילדים אשר אינם מעוניינים או אינם מסוגלים לשאוף קנאביס בעישון או אידוי.
בשאיפה קיימת השפעה מהירה תוך דקות בודדות כיון שהחומרים הפעילים שבצמח מגיעים ישירות למחזור הדם ולמוח. אידוי תפרחת גרוסה או אידוי שמן קנאביס במכשיר המיועד לכך, הנקרא ופורייזר מאפשר למשתמש ליהנות גם מיתרונות בריאותיים של הטרפנים שבצמח, שבדרך כלל נהרסים בעישון סיגריה המכילה קנאביס. באידוי יש פחות נזק לריאות, כיון שאין עשן אלא שאיפה של אדים של חומרים פעילים שבצמח. אידוי תפרחת לעומת עישון תפרחת פחות מסוכן לבריאות כיון שאין תוצרי בערה ולכן אין חומרים רעילים הנשאפים למחזור הדם. מכשירי ופורייזר רבים קיימים במחירים שונים ובגרסאות שונות, חלקם ניתנים לכיול טמפרטורה, יתרון בהקשר של טרפנים וקנבינואידים מסויימים בצמח. בהתאם גם טווח המחירים.
עישון סיגריות מזיק לבריאות. העשן מכיל אלפי כימיקלים רעילים וחלקם הגדול אף מסרטנים. שלושת החומרים המסוכנים העיקריים בעשן הסיגריות הם ניקוטין, פחמן חד-חמצני ועטרן. פחמן חד חמצני נקשר להמוגלובין בדם ובכך מפחית את כמות החמצן שמגיעה לרקמות בגוף. טרשת עורקים מואצת בנוכחות חמצן חד פחמני. ניקוטין מגיע תוך שניות למוח ומשחרר קטכולאמינים המעלים את לחץ הדם, קצב הלב וצריכת החמצן בשריר הלב. עטרן, החומר העיקרי המסרטן בסיגריות. גם כאשר אדם מגלגל את הקנאביס הגרוס ומעשן אותו ללא טבק המכיל ניקוטין, עדיין הוא שואף תוצרי שריפה, לא בריאים. עישון גם פוגע בעור הפנים.
לא מומלץ לערבב טבק עם הקנאביס הגרוס כיון שיש נזק בעישון טבק, החומרים הנשרפים רעילים ומסרטנים. נקודת הבערה של טבק שונה מנקודת השריפה של הקנאביס. ההשפעה פחות טובה.
מריחת שמן המכיל את מרכיבי צמח הקנאביס על העור עשויה לשפר את מראה העור, בעקר כאשר יש מחלות עור כמו סבוריאה ופסוריאזיס. אין השפעה פסיכואקטיבית בדרך כלל ממריחת שמן קנאביס על העור.
עישון קנאביס בבאנג מלא מים מצנן את העשן ולכן לא שורף בעת העישון. יתכן והוא מסנן חלק מהחומרים המסרטנים. באנגים רבים ניתנים לרכישה, בדרך כלל עשויים זכוכית אך ניתן גם להכין גרסה ביתית בקלות ע”י שימוש בבקבוק פלסטיק חזק ומבחנה.
קיימת ספיגה טובה של החומר דרך כלי הדם הקטנים בריריות הנרתיק או הרקטום. לנשים עם כאבים באזור האגן יש יתרון בשימוש בנרות וגינליים. כמו כן לשיפור תפקוד בעת קיום יחסי מין.
קיימים שמנים המופקים מזני קנאביס שונים, למשל זן מסוין בתפרחת ובמקביל שמן עם שם זהה, המופק מתפרחת זו. יחד עם זאת רבות מהחברות מכינות שמן שהינו ערבוב של מספר זנים, למשל “שמן יום” בדרך כלל יכיל כמה זני סאטיבה ו”שמן לילה” יכיל בדרך כלל כמה זני אינדיקה. שמן לכאבים חזקים יכיל בדרך כלל אחוז גבוה יותר של THC.
בצמח הקנאביס מאות חומרים פעילים. כאשר בודדו חומרים מתוך הקנאביס ובדקו את השפעתם, הם לא נתנו את האפקט הזהה לזה שנותן צמח הקנאביס או מיצוי מהצמח השלם, מה שנקרא: מיצוי מצמח מלא. משמע, קיימת חשיבות לפמלייה כולה להשפעה מיטבית.
טינקטורה היא תמיסה המתקבלת מהשרייה של צמח באלכוהול . מיצוי של צמח הקנאביס מתקבל מהשריה של הצמח בממס אחר שאינו אלכוהול כמו שמן זית או שמן קוקוס.
אדמומיות בעיניים, יובש בגרון, תחושת רעב, ריחוף קל, ירידה בלחץ דם, סחרחורת עקב ירידה של רמת הסוכר בדם, תופעות נוספות אפשריות (באחוזים גבוהים של THC בעקר): באנשים עם רקע למחלת נפש או סיפור משפחתי של פסיכוזה, עלול להופיע התקף פסיכוטי. יש אנשים שמופיע התקף חרדה בעקבות שימוש בקנאביס באחוז גבוה של THC. עדיין יש צורך במחקרים להוכחת קשר בין קנאביס והתקף פסיכוטי.
כאשר לוקחים שאיפה מג’וינט או סיגריה מגולגלת עם קנאביס חשים תוך דקות ספורות, בדרך כלל עד 10 דקות בתחושת היי אופיינית, לעתים מלווה בסחרור, כמובן תלוי בסוג התפרחת אותה שואפים. כאשר נוטלים טיפת שמן מתחת ללשון, התחושה מגיעה מעט מאוחר יותר מאשר בשאיפה, בדרך כלל עד 40 דקות ואף נמשכת מעט יותר זמן כשעתיים- שלוש, בהתחשב בסוג השמן ואם מכיל או לא מכיל THC.
ריק סימפסון, אזרח קנדי, שריפא את עצמו מסרטן העור באמצעות שמן מרוכז מצמח הקנאביס. הכנה של שמן קנאביס מרוכז נקראת על שמו. ההכנה מתחילה בהשרייה של תפרחת קנאביס גרוסה באלכוהול 97%. בצורה זו יוצא השרף שבצמח, שהינו חומר שומני, לאלכוהול ולאחר מכן מאדים את האלכוהול ונותר השרף הטהור. במטרה להפוך את השמן לפעיל, המכיל THC ולא THCA יש צורך בחימום, פעולה הנקראת דהקרבוקסילציה.
שמן ריק סימפסון ניתן בדרך כלל לחולי סרטן במטרה להקטין או לרפא גידול.
הכנת השמן מתחילה בגריסה של תפרחת הקנאביס ולאחר מכן השרייה של באלכוהול 97% ומעלה. החומרים הפעילים שהם חומרים שומניים, מסיסים באלכוהול ולאחר שמאדים את האלכוהול נותר השרף הטהור. במטרה להפוך את השמן לפעיל, המכיל THC ולא THCA יש צורך בחימום, פעולה הנקראת דהקרבוקסילציה.
הזנים מגוונים בהתאם לנמצא אצל הספקים. יש הסוברים כי חשוב שאחוז גבוה מהשמן יכיל THC קרוב ל 80-90% יחד עם זאת בגידולים מסוימים ובעקר אצל נשים קיימת חשיבות לאחוז גבוה של CBD ואפילו 50%:50% או 70%:30%.
רצוי לדלל את השמן בתחילת הטיפול ביחס 1:1 עם שמן קוקוס למשל כדי לשלוט ביתר קלות בכמות הניתנת למטופל, במטרה לדייק, כיון שיש לעלות מאד בהדרגה במינון.
כל רופא מומחה רשאי להמליץ על טיפול בקנאביס רפואי בהתאם להנחיות משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות נקראות נוהל 106.
בשנת 2013 קבע משרד הבריאות את נוהל 106 שמטרתו קביעת נהלים לעניין רישיונות לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות. בנוהל רשומים התנאים הנדרשים לקבלת רישיון לשימוש בקנאביס.
הכוונה שמטופל קיבל תרופות מרשם המקובלות לטיפול במחלה ממנה סובל ואין הטבה או שאינו מגיב להן. תחת “מיצוי טיפול תרופתי” נכללים גם טיפולים שונים כגון: במקרים של כאב בעמוד שדרה: זריקות תחת שיקוף, גלי רדיו, או למשל באפילפסיה דיאטה קטוגנית וניתוח קוצב וגאלי.
קנאביס שימש במשך אלפי שנים ברפואה ובטכסים דתיים. מבחינה היסטורית פוליטית וכלכלית קנאביס עדיין נחשב לסם מסוכן. ב 1937 הוצא מחוץ לחוק האמריקאי וגם היום עדיין נחשב לפי החוק הפדרלי בארה”ב כסם מסוכן וממכר תחת קטגוריה I ללא תועלת רפואית. בישראל פקודת הסמים המסוכנים תשל”ג- 1973 כפופה לאמנה היחידה לסמים נרקוטיים מ 1961. כלומר, קנאביס אינו סם מסוכן, אלא מבחינה חוקית.
לא מתועדת בספרות מנת יתר של קנאביס ובטח לא של הרכיב העיקרי הלא פסיכואקטיבי- CBD. כאשר נוטלים מינון מאד גבוה של THC הרכיב הפסיכואקטיבי שבצמח, יש לעתים בחילות והקאות, התקף חרדה, סחרחורת, החושים ערים יותר, הפרעה בזיכרון לטווח קצר ותחושה של איבוד זמן. אין סכנת חיים אולם התחושה הלא טובה של “סטלה רעה” מאד לא נעימה. ניתן להתגבר עליה עם מקלחת, שתיית מיץ פרי הדר טבעי, בליעת כדורי ויטמין סי, או פשוט לשכב לנוח ולתת לתחושה לעבור.
לא קיים מינון מקסימלי לקנאביס. הכמות היא מאד אינדיבידואלית. כל אחד מושפע אחרת. בדרך כלל מתחילים עם מעט ובריכוז נמוך ועולים לאט כיון שלעתים קרובות יש השפעה גם במינונים נמוכים.
בפעולת החימום מתבצעת פעולה כימית שבה יוצאת מולקולה של פחמן דו חמצני , כלומר המצב החומצי של הקנבינואיד THCA לדוגמא הופך ל THC או CBDA הופך ל CBD וכו’. קיים הבדל בהשפעה בין קנבינואיד חומצי ושאינו חומצי. למשל השפעה פסיכואקטיבית רק מ THC ולא מהמצב החומצי THCA.
בעישון או אידוי עושים לתפרחת הגרוסה דהקרבוקסילציה. דרך אחרת, פיזור חתיכות התפרחת הגרוסות על תבנית עם נייר אפייה, ואפיה בתנור בחום 130 מעלות צלזיוס למשך כ 20 דקות. במידה ויש יותר CBD קנבידיול בתפרחת, מומלץ לחמם לטמפרטורה גבוהה יותר, 130 מעלות למשך זמן כפול- כ 40 דקות. לאחר שהתפרחת הגרוסה עברה דהקרבוקסילציה ניתן לערבב עם כל מזון שרוצים (רצוי שומני).
ההמלצה לטיפול ע”י קנאביס רפואי תוגש על ידי רופא מומחה בתחום המדובר, למשל: כשמדובר בפרקינסון או טרשת נפוצה, הנוירולוג המטפל. אם מדובר בטורט, הנוירולוג המטפל בצרוף המלצה של פסיכיאטר שבדק את המטופל. אם מדובר במחלת קרוהן, אז רופא מומחה גסטרו יגיש את הבקשה.
בשנת הטיפול הראשונה הרישיון יוגבל לתקופות של שלושה חודשים בכל פעם וחידוש הרישיון יותנה בבחינה והמלצה משותפת של הרופא המטפל. (נוירולוג, אורטופד, גסטרו וכו’…)
מעקב רפואי, אצל הרופא המטפל שפרטיו רשומים ברישיון אשר נתן את ההמלצה לקנאביס, מדי שלושה חודשים לפחות בשנת הטיפול הראשונה, והחל משנת הטיפול השניה – לפחות כל שישה חודשים.
המינון ההתחלתי של הטיפול בקנביס יהיה בכמות של 20 ג”ר לחודש (כ 0.6 ג”ר ליום( מסוג מוצר הקנביס אשר בו ריכוז החומרים הפעילים הינו הנמוך ביותר. במקרה שלדעתו של הרופא המטפל יש צורך בהגדלת המינון – תוגש בקשה מנומקת ומפורטת. העליה במינון תהיה הדרגתית ובמדרגות של 10 ג”ר . במקרים מסויימים יתכן ויחליט הרופא להתחיל במינון של 30 גר’.
במקרה בו הרופא המטפל סבור כי המטופל אינו כשיר לנהיגה עקב מצבו הרפואי או הטיפול בקנביס – חובתו למסור “הודעת מטפל” ולדווח על כך למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
במידה ויש רצון לעזרה מבן משפחה יש לבקש להוסיף לרישיון משנע לקנביס. במקרה זה חובה לצרף צילום של תעודת הזיהוי של המשנע. רק מי שמופיע שמו ברישיון כמשנע, יכול להביא או לקבל משליח את הקנאביס עבור המטופל.
את הטופס המקוון יחד המסמכים הנוספים יש לפקסס ל 02-6474810: או למייל: IMCA@Moh.Health.gov.il וחשוב לצלצל לטלפון 08-6268000 לוודא שקיבלו את המסמכים.
את הבקשה לחידוש רישיון מומלץ להגיש לפחות 45 ימי עבודה לפני פקיעת תוקף הרישיון, בצירוף דו”ח מעקב טיפולי המפרט את הצורך בהמשך הטיפול, בצרוף הממצאים להערכת השפעת הטיפול בקנביס בתקופה שחלפה מאז מתן הרישיון אותו מבקשים לחדש. במקרים שיש צורך בהעלאת הכמות בגרמים יש לצרף טבלת צריכה.
טבלה בה מתעד המטופל בקנאביס את הכמות שצרך כל יום, אם בטיפות שמן או בשאיפות, כך שניתן לראות את הכמויות ואת ההשפעה על התסמינים מהם סובל. במידה ומבוקשת העלאה במינון, על הטבלה להראות כי הכמות החודשית מסתיימת בטרם הגיע סוף החודש.
ניתן להגיש כתב ערעור בצירוף “טופס ערר” שהקישור אליו מפורסם באתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il/ ויכלול פירוט מהרופא המטפל של הנימוקים מדוע לדעתו טעה ה”מנהל” בהחלטתו ובצירוף תיעוד רפואי/ מקצועי המגבים את טענותיו.
רצוי לאכול לפני נטילת קנאביס כיון שיש לעתים ירידה ברמת הסוכר, אפילו ארוחה קלה (דוגמאות: פרוסת לחם עם ממרח או יוגורט, שתיה מתוקה).
בדרך כלל חשוב לאכול לפני נטילת קנאביס ובגלל הסיכון לירידה ברמת הסוכר, לא מומלץ לצום וליטול קנאביס. ניתן לאכול לפי היהדות “כזית” כמקובל כשנוטלים תרופות שיש לקחת עם מזון. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
לפי הוראות משרד הבריאות הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי תקף רק בישראל. מטופלים הנוסעים לחו”ל וזקוקים לקנאביס יכולים לפנות לשגרירות מדינת היעד ולברר מה המדיניות לעניין נסיעה עם קנאביס ובמידה ואין בעיה, לתרגם את הרישיון אצל נוטריון. חשוב מאד להצהיר בגלוי על אחזקת הקנאביס ולהציג את הרישיון המתורגם.
בהתאם לעדכון משרד הבריאות ממאי 2017, מטופלים יכולים לצרוך קנאביס גם מחוץ לביתם. שמן קנאביס רפואי או צריכה באידוי, ניתן לצרוך בכל מקום. אין לעשן במקומות ציבוריים ולא בקרבת אנשים אחרים.
ילדים כמו מבוגרים יכולים להיות מטופלים בקנאביס בדגש על CBD כיון שאין רצון לגרום לילדים לתחושת היי. במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי או אוטיזם נהוג לתת שמן CBD ולעתים בלילה גם מינון קטן של שמן עם קצת יותר THC.
ישראל חתומה על אמנה בינלאומית “Single Convention on Narcotic Drugs” 1961האמנה היחידה לסמים נרקוטיים. בנוסף חקיקה ישראלית:
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל”ג-1973. תקנות הסמים המסוכנים, תש”ם-1979.
בישראל לא חוקי לגדל קנאביס.
שאלה לא פשוטה למענה. קיימות עדויות רבות של אנשים שהחלימו או האריכו את חייהם בעזרת טיפול בקנאביס. יחד עם זאת בבדיקות מעבדה ניתן לראות כי לא כל סוג של קנאביס ולא כל סוג של סרטן. מה שידוע הוא שקיימים זני קנאביס מסויימים שגורמים לתא הסרטני להתאבד, נקרא אפופטוזיס (אפופטוזיס הוא תהליך המוות המתוכנן של תא. אבל הם לא יגרמו לתא סרטני אחר לתגובה דומה. יש צורך במחקרים כדי להתאים בי סוגי גידול וסוגי קנאביס.
קנאביס זה צמח אחד שהוא מין אחד ויחיד! בשמו המדעי Cannabis sativa L. אמנם יש אלפי סוגים, כי יש טיפוחים שונים, בעקר מייחורים. אבל הכל מאותו מין. בעולם הגדול רוב השנים היו צמחים עשירים בTHC כיון שמה שהיה מעניין את כולם היה השימוש החברתי, תחושת ההיי, אבל דבר נוסף חשוב, שהשטח שאושר למגדלים בארה”ב היה לפי מטראג’ , כך שאנשים שקיבלו אישור לגדל היו צריכים למצוא דרכים יצירתיות להשיג יותר THC מפחות צמחים . החלו לפתח קנאביס יותר עשיר בקנבינואידים.. בשנים האחרונות לאור המחקרים במעבדה יש דגש על פיתוח צמחי קנאביס עשירים ב CBD שאינו עושה תחושה של סוטול כמו THC. כיום מגדלים צמחים עם ריכוזים שונים של קנבינואידים גם לצריכה בשאיפה (עישון או אידוי) וגם כדי כדי להפיק מהם שמן קנאביס איכותי. לאחרונה, יש ניסיון להפוך את הגידול לאיכותי יותר, נקי והדיר, במטרה להגיע למצב שהצמח לא משתנה מאצווה לאצווה בריכוז החומרים שבו. אז למדנו היום שאין באמת קנאביס רפואי ושאינו רפואי. כשאומרים קנאביס רפואי בעצם רוצים להגיד “קנאביס לשימוש רפואי” כי מבחינת הצמח , זה בדיוק אותו צמח!! כל מה שקונים היום זה אותו דבר, גם אם קונים עם או בלי רישיון.
אין צורך לחכות לרגע האחרון!
קנאביס הצמח מרפא מביא לאיזון בגוף ומסייע לגופנו לטפל בעצמו.זה מה שהגוף יודע ואמור לעשות.
הבעיה שאנחנו עם אורח חיים שמפריע לגוף….. רצוי להקדים ולטפל בקנאביס ולא לדחות לסוף. יש הרבה מאד מצבים חוץ ממחלות קשות. פרקינסון, טורט, אפילפסיה, טרשת נפוצה, מיגרנה, חרדה, פוסט טראומה, כאבים מכל סיבה, מחלות אוטו אימוניות, קשישים שמתקשים לישון מכל מיני סיבות, מחלות עור כמו פסוריאזיס והידרדניטיס ועוד ועוד.
אל תחכו לרגע האחרון. כדאי להתיעץ ולברר כי אולי גם לכם מגיעה ההקלה ומגיע הרישיון.
קנאביס ניתן לצריכה בהרבה דרכים. שאיפה (עישון או אידוי), שמן מתחת ללשון, בבליעה, מריחה, נרות וגינלים ונרות רקטליים. בישראל נותנים למטופלים תפרחות או מיצוי (שמן).
בנוסף קיימים מוצרים בריכוזים שונים מבחינת אחוזי THC ו CBD וקיימת חשיבות להתאים גם אותם. לעתים קרובות יש צורך בשילוב כמה מוצרים בריכוזים שונים כדי להתאים טיפול ליום וללילה. יש תפרחות בעלי אופי סאטיבה שמתאימות למצבים כמו פוסט טראומה, דיכאון וכאבים, מצב של תופעות לוואי כמו בחילות והקאות מכמותרפיה ובכלל, בד”כ אנשים צורכים ביום יותר סאטיבה. יש תפרחות בעלות אופי אינדיקה שמתאימות יותר ללילה ולאנשים עם נוקשות שרירים, פרקינסון, טרשת נפוצה וכאבים בגוף.
דרך הצריכה חייבת להתאים לאורח החיים של המטופל, למחלות הרקע ובעקר לסימפטומיים מהם סובל, הסיבה בגינה נוטל קנאביס. חשוב לציין כי אין קשר להיות אדם מעשן או לא. רבים חושבים בטעות כי אם אינם מעשנים עליהם לבקש מהרופא רק שמן וחבל כיון שלא לכולם מתאים טיפול בשמן קנאביס. יש אנשים שמוטב להם לשאוף את הקנאביס במכשיר אידוי ולקבל השפעה מאד מהירה וקצרה כך שיוכלו להמשיך אח”כ בשגרת יומם ולא להיות תחת השפעה חזקה של THC למשל. בעקר אם יש להם התקפי מיגרנה ויש להם סימנים מקדימים להתקף, אפילפסיה, יש אנשים שזקוקים להקלה מהירה מכאב ויחד עם זאת זקוקים גם לטיפול קבוע רציף ואז נשלב שמן ותפרחת לאידוי.
אם מטופל מבקש סיוע בהירדמות בד”כ רצוי לשאוף מייד לפני השינה אך אם יש יקיצות מרובות יש מקום לשלב גם מיצוי יחד עם אידוי. כל מקרה לגופו. לכן מומלץ להתיעץ להתאמת הטיפול.
אין דרך אחת נכונה. יש להתאים ככל הניתן את הטיפול לחקות את הפעולה הטבעית של המערכת האנדוקנבינואידית בגופנו. הגוף מייצר ומפרק אנדוקנבינואידים כל הזמן לפי דרישה.