תפקיד האחות בטיפול בקנאביס

iconfav

מקומו של הסיעוד בטיפול בקנאביס

בשנים האחרונות אנו ערים להתפתחות בתחום הקנאביס וההתויות לקבלת רשיון רפואי בהתאם לנוהל 106 של משרד הבריאות הולכות ומתרחבות. בין תפקידיו הרבים של הסיעוד לקדם מצוינות, חינוך, מחקר ופיתוח מדיניות ולכן טבעי כי מקצוע הסיעוד ישתלב גם בטיפול בקנאביס.

בשלב ראשון מאד חשוב שהאחיות ילמדו על הנושא. אחיות נמצאות בקרבת המטופל יותר מכל איש צוות אחר ומדריכות את המטופלים ובני משפחותיהם במגוון תחומים. רבים מהמטופלים נמצאים במעקב בקהילה ולפיכך האחות נמצאת המרכז הטיפול [1]. (Mathre and Krawitz, 2002)

קנביס לשימוש רפואי הינו תכשיר צמחי שתהליך גידולו אינו מבוקר כמקובל לגבי תכשירים רפואיים. הוא עלול להכיל מזהמים (חיידקים, פטריות ועובשים, כמו גם מזהמים אורגאניים ואנאורגאניים, מתכות כבדות וזרחניים אורגאניים). ריכוז החומרים הפעילים בצמחים אינו קבוע. השונות קיימת בין חלקי הצמח השונים, הזנים השונים, המגדלים ועונות.  בצמח ישנן שלוש קבוצות חומרים: קנבינואידים, טרפנואידים ופלבנואידים.

החומרים הפעילים בקנביס נקשרים לרצפטורים קנבינואידיים במסלולי הכאב במוח ובחוט השדרה ומובילים לשיכוך כאב. החומרים הפעילים שבקנביס נספגים במהירות דרך רירית הפה ודרך הריאות. קיימת ספיגה גם מהמעי, אך בספיגה ממערכת העיכול נתקלים החומרים הפעילים ברמות חומציות משתנות, אנזימי עיכול, אפיתל המעי ופרוק ראשוני בכבד על ידי אנזימי הכבד שאליו מגיעה התרופה הנספגת ישירות דרך מעגל הדם האנטרו-הפטי ולכן זמינותם הביולוגית של תכשירים במתן פומי נמוכה. 

תופעות לואי:

תרופות רבות בתחום הטיפול הפליאטיבי הן טוקסיות ומסוכנות למטופל וקנאביס הינו בטוח מאד באופן יחסי לטיפולים הקונבנציונליים ולא דווחה כמות רעילה או מסוכנת לאדם[2] (Carter and Ugalde, 2004) אך עדיין לכל מטופל בקנאביס רצוי שיהיה איש צוות סיעודי, שמלווה אותו בטיפול ועוקב אחריו. לא קיים סיכון להתמכרות בקנאביס וגם אם מתפתחת תלות של המטופל בטיפול היא זניחה ביחס לתועלת שהוא מפיק ובשיפור בסימפטומים של מצבי החולי מהם סובל. במידה ומתפתחת תלות היא בדרך כלל פסיכולוגית ולא פיזיולוגית[3],[4] (Green and de-Vries, 2010; Peat, 2010)

מבדיקה של מטופלים בקנבינואיד סינטטי Nabilone נמצא כי מצבים של שימוש לרעה בקנאביס אצל מטופלים עם כאב כרוני נדירים[5].(Ware and St Arnaud-Trempe, 2010)

מבין מאות החומרים בקנאביס קיים קנבינואיד אחד בעל השפעה פסיכואקטיבית , THC ובגופנו קיימים קולטנים לחומר זה בעיקר במערכת העצבים ובתאים של מערכת החיסון. לאחר צריכה של קנאביסעוברים הקנבינואידים פירוק ונעים באמצעות זרם הדם אל כל חלקי הגוף.  תופעות הלוואי מטיפול בקנאביס יכולות להופיע באופן ובמידה שונה אצל אנשים שונים. חלק מהאנשים יכולים שלא לחוות אותן בכלל, חלק אחר יכול לחוות רק חלק מהן ואנשים מסוימים יחוו את כולן. קיים גם קשר בין ריכוז החומר הפעיל בצמח הקנביס הנצרך ובאופן הצריכה לבין תופעות הלוואי, וכן קיים קשר בין משך ותדירות השימוש לבין תופעות הלוואי. החומר העיקרי אשר גורם לתופעות הלואי הוא הקנבינואיד הפסיכואקטיבי, THC . במינונים נמוכים עד 5 מ”ג תתכן דברנות יתר ומאידך תחושה של נמנום ורוגע, הרגשה כללית טובה, צחוק ללא כל סיבה הגיונית, עיוותים בתפיסת הזמן והמרחב, תחושה מוגברת של טעם, ריח וחוש המישוש, אובדן זיכרון לטווח קצר, ירידה ברמת הריכוז וקושי לבצע מטלות מוטוריות שנובע מפגיעה בשיווי המשקל ובקואורדינציה. בנוסף יתכן יובש בפה, תיאבון מוגבר, ירידה ברמת הסוכר וירידה בלחץ הדם. במינונים גבוהים מעל 20 מ”ג עלולות להופיע הזיות, שיפוט לקוי, חוויה של חושים מעורבבים (סינסתזיה) כמו חוויה של צבעים כריחות, השפעה סובייקטיבית על התנהגות וקושי בביצוע פעולות מוטוריות פשוטות. עלולים להופיע ליקויים קשים ביכולת ריכוז, חשיבה וזיכרון.

תופעות הלואי הנפוצות והקלות למניעה הן ירידה ברמת הסוכר יובש בפה עליהן מתגברים עם שתיה מתוקה בטרם הצריכה.

יש להימנע משימוש בתכשיר בחולי סכיזופרניה וחולים הסובלים מהפרעה ביפולרית, בעיקר בשל תופעות הלוואי האפשריות של הקנבינואידים הפסיכוטרופיים (THC) , כמו דיספוריה, חרדה, תגובות של פאניקה ופסיכוזה[6]. אצל מטופלים מבוגרים הסובלים ממחלות קרדיווסקולריות עולה הסיכון לשינויים בלחץ דם, טכיקרדיה , התקף לב, הישנות אירוע תעוקת לב, קרדיומיופתיה, מוות לבבי פתאומי, אריתמיה. וכן, אירועים צרברווסקולריים כגון שבץ מוחי ואירועים איסכמיים. פגיעה בכלי דם היקפיים, ווסקוליטיס, קנביס ארטריטיס, צליעה לסירוגי  תסמונת Reynaud  נמק של האצבעות דווחו אף הם [7]. עישון קנביס עלול לפגוע בריריות הברונכים בגלל הזפת הנוצרת בזמן שריפת העשב, להקטין הולכה של אוויר ולפגוע בפעילות האנטימיקרוביאלית של המקרופגים בתוך נאדיות הריאה כתוצאה מכך, שימוש ארוך טווח בקנביס בשאיפה מגביר סיכון לפארינגיטיס, ריניטיס, אסתמה, ברונכיטיס, דלקות ריאה, אמפיזמה וסרטן ריאה ולכן רצוי להשתמש יותר בשמן מאשר בעישון[8], [9] ,[10], [11].

היבטים משפטיים:

קיימת מחוייבות כלפי המטופל לשמירת סודיות וכן לשמר את הבסיס של יחסי אמון מטפל- מטופל. חוק זכויות החולה התשנ”ו וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבטיחים את הפרטיות והסודיות של כל מטופל. במידת הצורך על האחות להפר את הסודיות במטרה להתיעץ עם שותפי טיפול במטופל כמו למשל לברר אינטראקציות בין תרופתיות עם קנאביס ותרופות אחרות עם הרוקח, והכל תוך שמירת סודיות מירבית ולטובת המטופל.

חשובה מדיניות ברורה כולל כל השיקולים בהתאם לחוקים הרלוונטיים ובמידה ומטופל בקנאביס הוא נהג בתחבורה ציבורית קיימת חשיבות לדווח על כך. במידה וקיים חשד כי קיימת התעללות במטופל או נעשה שימוש לא חוקי בקנאביס שלו לצרכי הבריאות כמו סחר בסמים, על האחות לשקול את טובת המטופל ויתכן כי עליה לדווח לגורמים המתאימים.

לסיכום:

  1. לאחיות קיימת אחריות להיות מעודכנות ולהכיר את התרופות אשר המטופלים מקבלים כולל קנאביס ברשיון רפואי, על כל דרכי הצריכה שלו.
  2. מטופלים רבים בעלי מחלות ניווניות ומצבים אחרים נהנים מיתרונות הטיפול בקנאביס וחשוב מאד לבצע מעקב אחריהם ולוודא כי אינם נמצאים בסיכון.
  3. זכותם של  המטופלים לקבל את המידע אודות ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של קנאביס וכיצד הוא משפיע בשילוב עם תרופות אחרות.
  4. על האחיות לתעד בתיק המטופל שימוש בקנאביס ואת ההשפעות הרצויות ושאינן רצויות- תופעות הלואי.
  5. על האחיות לוודא כי המטופל מודע להיותו עדיין סם מסוכן לפי החוק ועל הענישה בשימוש בקנאביס בניגוד לחוק.

[1] Mathre ML, Krawitz M (2002) Cannabis series – the whole story. Part 4: the medicinal use of cannabis pre-prohibition. Drugs and Alcohol Today; 2: 3-7.

[2] Carter GT, Ugalde V (2004) Medical marijuana: emerging applications for the management of neurological disorders. Physical Medicine and Rehabilitation Clinics of North America; 15: 943-954.

[3] Green AJ, De-Vries K (2010) Cannabis use in palliative care – an examination of the evidence and the implications for nurses. Journal of Clinical Nursing; 19: 2454-2462.

[4] Peat S (2010) Using cannabinoids in pain and palliative care. International Journal of Palliative Nursing; 16: 10, 481-485.

[5] Ware MA, St Arnaud-Trempe E (2010) The abuse potential of the synthetic cannabinoid nabilone. Addiction; 105: 3, 494-503.

[6] Ashton CH, Moore PB, Gallagher P Young AH: Cannabinoids in bipolar affective disorder: a review and discussion of their –9 therapeutic potential. J Psychopharmacol, 19(3):293-300, 2005

[7] Thomas G et al: Adverse cardiovascular, cerebrovascular and peripheral vascular effects of marijuana inhalation: What Cardiologists need to know. Am J Cardiol. 113:187-190, 2014.

[8] Wang T, Collet JP, Shapiro S, Ware MA. Adverse effects of medical cannabinoids: a systematic review. CMAJ; 178:1669–78 , 2008 .Hall W, Degenhardt L: Adverse health effects of non-medical cannabis use. the Lancet, 374(9698):1383-1391, 2009

[9]Hall W, Degenhardt L: Adverse health effects of non-medical cannabis use. the Lancet, 374(9698):1383-1391, 2009

[10] Pertwee RG: Cannabis and Cannabinoids. Pharmacology and rationale for clinical use. Forsch Komplementarmed; 6(suppl 3):12- 8 . 15, 1999

[11] גור רות, לשפוך את האור על הצד האפל של המריחואנה הרפואי MEDICINE מבית GROUP MEDICAL,12-11 , יולי 3113.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
סגירת תפריט
דילוג לתוכן