הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הוא מונח המשמש לקבוצה של תסמינים התנהגותיים. ההפרעה מאופיינת בפגיעה ברמות של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, בדרך כלל מלווה בחוסר ויסות רגשי, ליקויים קוגניטיביים ופסיכיאטריים. אבחון מתבצע בדרך כלל בין הגילאים 6-12.
שכיחות 5% מהילדים ו- 3% מהמבוגרים לוקים בהפרעה זו.
מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם הוכיחו כי המערכת האנדוקנבינואידית משפיעה על איזון רגשי ותפקוד קוגניטיבי. לכל בעלי החוליות יש מערכת אנדוקנבינואידית. אנאנדמיד (AEA) ו- 2-ארכידונויגליצרול (2-AG), סווגו כאנדוקנבינואידים הפועלים וירידה בריכוז שלהם היא גורם משמעותי בהתפתחות של מגוון מחלות, הפרעות גופניות והפרעות פסיכולוגיות ופסיכאטריות.
ידוע כי המערכת האנדוקנבינואידית מעורבת במגוון הפרעות הקשורות למחסור בדופמין, כולל הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, סכיזופרניה, מחלת פרקינסון ומחלת הנטינגטון.
בדרך כלל, הראשון בהפרעות קשב וריכוז הוא מרשם לאמפטמין (אדרל) או מתילפנידאט (ריטלין). התרופות הללו ממכרות וגורמות לשורה של תופעות לוואי לא נעימות הקשורות ללב וכלי הדם , למערכת העצבים המרכזית, לבעיות במערכת העיכול, ביותרת המוח, בעיות בלחץ הדם, חרדה, כאבי ראש, עיכוב גדילה בילדים קטנים ובחילה. הם נחשבים לאפשרויות טיפול כיוון שהם מפעילים את שחרורו של הדופמין, כימיקל המפתח במרכז התגמול של המוח.
דופמין מקושר בדרך כלל למערכת ההנאה של המוח, ומספק תחושת הנאה ומוטיבציה לביצוע משימות. חולי ADHD חסרים רמות דופמין מתאימות, מה שלא מאפשר להם לחוות תחושת תגמול ומוטיבציה. קיימות עדויות נוירוכימיות שמדגימות באופן חד משמעי שפיטוקנבינואידים (קנבינואידים מצמח הקנאביס) ספציפיים מעלים את ריכוזי האננדמייד, האנדוקנבינואיד האחראי לשחרור דופמין.
מאז גילוי האנדוקנבינואיד אננדמיד בשנת 1992, עדויות אנקדוטליות נרחבות, נתוני סקר, מחקרים מאמתים כי העלאת רמת האננדמיד יכולה לעזור ישירות לא רק עם תופעות הלוואי של אדדרל אך גם לתסמינים של הפרעת קשב וריכוז באמצעות שחרור ישיר של דופמין.
בעוד ממריצים הם התרופה מהשורה הראשונה, טיפול פסיכו פרמקולוגי בהיפראקטיביות של קשב וריכוז כהפרעה אצל 10% עד 30% מכלל הילדים והמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא מגיבים טוב, או לא סובלים את הטיפול עם ממריצים, או שסובלים מתופעות לוואי, מקבלים תרופות נוגדות דיכאון כמו זולופט, פקסיל ופרוזאק.
הגישה הסינתטית מספקת שתי שיטות להעלאת רמות דופמין אצל נבדקים עם ADHD, אקסוגני (ממריצים ואמפטמינים) ואנדוגני (מעכבי FAAH). שניהם מביאים לתופעות לוואי לא רצויות.
בשיטה התזונתית העלאת ייצור של דופמין בדרכים דומות. הפיטוקנבינואידים CBC, CBN, THC ו- CBG מפעילים בכך קולטני אנאנדמיד הגדלת ריכוזי הדופמין באופן אקסוגני, ואילו CBD משחרר אקסוגנית סרוטוני. מעכבי אנזים FAAH טבעיים עובדים באופן אנדוגני על ידי עיכוב הפירוק של אנאנדמיד במערכת העצבים, ובכך מגדיל את ייצור הדופמין.
במחקר בן שנה אחת השתתפו 214 ילדים ברחבי ארצות הברית עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. נבדקים אלה קיבלו CBD במינונים עצומים של 25-50 מ"ג / ק"ג ליום, גדולים בהרבה מהנדרש בדרך כלל לטיפול בהפרעות אחרות כגון ADHD, חרדה, דלקת או נדודי שינה. בהנחה שהילד שקל כ- 45 קילו בלבד, מינון זה הוא שווה ערך ל- 500-1000 מ"ג של CBD מדי יום במהלך השנה. נתון זה מאשר שאם מנה של 1000 מ"ג בטוחה עבור ילד לקחת מדי יום מעל שנה, מינונים נמוכים בהרבה מזה הם בטוחים ביותר.
FDA מינהל המזון והתרופות האמריקני וכן סוכנות התרופות האירופאית נעזרו במחקר זה לקביעת מינונים מקובלים של תכשירי CBD לטיפול בהתקפים אצל ילדים עם תסמונת Dravet ותסמונות לנוקס-גסטאו תוך אישור גם לשימוש ב- CBD באספיקציה אצל ילודים. חשוב לזכור את היתרונות ש- CBD יכול להציע לרך הנולד ואוכלוסיית ילדים ושמתן CBD אצל ילדים הוא ללא סיכונים במינונים עד 1000 מ"ג ליום. מחלות אוטואימוניות מטופלות ביעילות במינונים נמוכים בהרבה של CBD. רופאים בדרך כלל מייעצים ליטול 15-30 מ"ג CBD ליום.
הגישה התזונתית לטיפול ב- ADHD משתמשת בגישה אנדוגנית ואקסוגנית, בהפעלת פיטוקנבינואידים CBC ו- CBG להגברת רמות הדופמין ו- CBD כדי להקל על שחרור סרוטונין.
הגישה התזונתית גם משתמשת בביוכנין A, שמעכב FAAH, כדי להגביר את רמות הדופמין באופן אנדוגני על ידי עיכוב פירוק אנאנדמיד. ביוכנין A הוא איזופלבון ונמצא בעיקר בתלתן אדום. הוא בעל פעילות רפואית מגוונת, כולל אנטי דלקתיות, חיקוי אסטרוגן, פעילות גלוטוזית של ליפידים, נוגדת סרטן ומגן על מערכת העצבים. הספידה שלו בצורה אוראלית לא יעילה כיון שמתפרק במערכת העיכול. מדבקה שמכילה ביוכנין A המודבקת על העור מחדירה מינון של תרופה לזרם הדם דרך העור. יתרון של מערכת אספקה לעור היא שהיא מספקת שחרור מדוד של התרכובת לנושא המדבקה. הרבה תרופות זמינות כיום בצורת מדבקה עורית לשיפור הזמינות הביולוגית של חומרים תזונתיים כגון ביוכנין A.
לסיכום
לאור תופעות לוואי של תרופות מקובלות, ממריצים ונוגדי דיכאון, יש לשקול לאפשר לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, לצרוך שמן קנאביס עשיר ב CBD אשר הוכח כיעיל וכבטוח מאד לשימוש, גם במינון של 1000 מ"ג ליום בילדים. לאפשר חופש הבחירה בבחירת גישות הטיפול.
לקריאה נוספת:
David A Dawson, Clare P Persad. Targeting the Endocannabinoid System in the Treatment of ADHD. Genet Mol Med. 2021; 3(1): 1-7.
