למרות שסקס בסגנון BDSM (שעבוד ומשמעת, כניעה, סדיזם ומזוכיזם) נפוץ למדי (46.8%), יש עדיין סטיגמה סביבו, הן בחברה הכללית והן בקרב מטפלי בריאות הנפש.
מטרות המחקר: לבחון את המנגנונים הביולוגיים עם אינטראקציה של BDSM בתקווה לחזק את הטענה שזה לא שייך לתחום הפסיכיאטריה. שיטת המחקר: איסוף נתונים על רמות הורמונים, ספי כאב וקוגניציות כאב לפני ואחרי אינטראקציה BDSM והשוו תוצאות אלו לקבוצת הביקורת.
תוצאות: כנועים העלו את רמות הקורטיזול ורמות האנדוקנבינואידים עקב האינטראקציה BDSM ונמצא קשר ביניהם. הדומיננטים הראו עלייה משמעותית באנדוקנבינואידים הקשורים למשחק כוח אך לא למשחקי כאב.
למתרגלי BDSM יש סף כאב גבוה יותר בסך הכל ואינטראקציה עם BSDM תגרום לעלייה זמנית בסף הכאב אצל הכנועים. בנוסף, ספי כאב בדומיננטיים יהיו תלויים בפחד שלהם מכאב ובנטייה לקטטסטרופה שהם עושים מכאב וכנועים יחוו פחות פחד מכאב מאשר קבוצת הביקורת.
מסקנות: למרות שזהו אחד המחקרים הראשונים מסוגו, מספר תהליכים ביולוגיים יכולים להיות קשורים ל-BDSM בין- פעולות, חיזוק ההשערה של BDSM כצורה בריאה של אינטימיות וקידום ההבחנה שלה מפאראפיליות כפי שמתואר בסיווגי DSM או ICD.
מילות מפתח: BDSM; סטִיגמָה; בריאות מינית; מנגנונים ביולוגיים.
לקריאה במקור:
BDSM: pathological or healthy expression of intimacy
E Wuyts – European Psychiatry, 2022
