המידע המופיע במאמר זה מבוסס על המסמך "מינונים מסוכנים: מזעור נזקים בעת שימוש בחומרים פסיכדליים" אשר פורסם על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
רקע והחשיבות של היכרות עם מינונים
בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בחומרים פסיכדליים בישראל, על אף שהשימוש בהם אינו חוקי בישראל. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש נתקלים לעיתים קרובות במטופלים שמשתמשים או שוקלים להשתמש בחומרים אלו.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על הסיכון הכרוך בשימוש בחומרים פסיכדליים, ומינון הוא אחד המרכזיים שבהם. ישנם גם גורמים נוספים המשפיעים על הסיכונים ותופעות הלוואי, ביניהם שונות בינאישית במטבוליזם של חומרים, ערבוב עם חומרים אחרים, וצורת הנטילה (בליעה, הסנפה, הזרקה).
בשנים האחרונות ישנן עדויות למקרים רבים ברחבי העולם בהם צריכה במינונים מופרזים הובילה לנזקים גופניים ונפשיים משמעותיים, אשר חלקם הביאו לצורך באשפוז בבתי חולים, ובמקרים קיצוניים אף הסתיימו במוות. לכן, היכרות עם המינונים ה"מקובלים" וה"מופרזים", בנוסף לתדירות ההפסקות המינימלית המומלצת בין שימושים, הם מרכיבים קריטיים במזעור נזקים.
הערה חשובה: ההמלצה היא להימנע מצריכת חומרים אלו כלל. עם זאת, מתוך הבנה שישנם רבים הצורכים חומרים אלו, המידע להלן מובא במטרה למזער נזקים. יש להתייחס למינונים המוזכרים מטה כבסיס לבירור וגיבוש המלצות, ולא כמינונים בטוחים שנבדקו במחקרים חוזרים.
- מינון "מקובל": כמות החומר הנהוגה לצריכה, בהתבסס על מחקרים קליניים, מחקרים שבודקים את ההשפעות השליליות של חומרים, ניסיון מצטבר של צרכנים והמלצות של אנשי מקצוע בתחום.
- מינון "מופרז": כמות החורגת מהמינון המקובל ועשויה לסכן את המשתמש בתופעות לוואי גופניות ופסיכיאטריות, לעיתים אף חמורות.
מינונים מומלצים ותדירות הפסקה מזעריים
להלן סקירה של חלק מהחומרים הפסיכדליים הנפוצים כיום בשימוש בישראל.
חומר | מינון מקובל | סכנות של מינון מופרז | זמן הפסקה מומלץ (מינימום) |
MDMA (אקסטזי) | 75–125 מ"ג | מעל 125 מ"ג: מגדיל את הסיכון לתופעות לוואי מיידיות כמו התכווצות שרירים ואי שקט מוטורי. מעל 150 מ"ג: עלול לגרום לעלייה חדה בקצב הלב ולחץ הדם, היפרתרמיה (עלייה בטמפרטורת הגוף), התייבשות ופגיעה נוירולוגית ארוכת טווח. | לפחות 5 שבועות (מומלץ 3 חודשים) |
LSD ("אסיד") | 50–150 מיקרוגרם | מעל 150 מיקרוגרם: עלול לגרום לחוויות חושיות אינטנסיביות, הזיות, חרדה, פרנויה ומצבים פסיכוטיים. | חודש ימים |
קטמין | בליעה: 70–280 מ"ג. הסנפה: 10–60 מ"ג. הזרקה תוך שרירית: 15–50 מ"ג. | מעל המינונים המקובלים: עלול להוביל לעלייה חדה בלחץ הדם, בלבול חריף, אובדן שליטה על התנועה והדיבור, בחילות והקאות (לרבות חנק). בשילוב עם אלכוהול: סכנת דיכוי נשימתי ומוות. | שבועיים |
פטריות פסילוסיבין | 1–3 גרם של פטריות מיובשות | מעל 3 גרם: עלול לגרום לחוויות רגשיות אינטנסיביות, הזיות, חרדה, פאניקה ובמקרים קיצוניים אפיזודה פסיכוטית. מעל 5 גרם ("HEROIC DOSE"): סיכונים מוגברים; אינו מומלץ באופן עצמאי וללא ליווי מתאים. | לא יותר מפעם אחת לחודש |
סבילות צולבת: בעת צריכת LSD, הגוף מפתח סבילות גם לפטריות פסילוסיבין, ולהפך. לכן, מומלץ להמתין לפחות שבועיים בין השימוש בחומרים אלו.
השורה התחתונה ומזעור נזקים
השפעת חומרים פסיכדליים תלויה בגורמים רבים ומגוונים. הבנה והכרה של מורכבות זו יכולה לעזור למזער את הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש עבור הבוחרים להשתמש בחומרים אלו על דעת עצמם. היכרות עם המינונים והתדירות המומלצים יכולה להפחית נזקים ואף להציל חיים.
הצהרת אי-אחריות ומקור המידע
המידע המופיע במאמר זה מבוסס על המסמך "מינונים מסוכנים: מזעור נזקים בעת שימוש בחומרים פסיכדליים" אשר פורסם על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
הבהרה: המרכז הישראלי להתמכרויות אינו מעודד שימוש בחומרים פסיכדליים או בכל חומר לא חוקי אחר. הדרך היעילה ביותר להימנע מנזקי השימוש היא לא להשתמש בחומרים אלו כלל, והמינון הבטוח ביותר הוא 0. עם זאת, שימוש לא מבוקר בחומרים אלו טומן בחובו סיכונים רבים, אשר חשוב למזער ככל הניתן.