קנאביס לטיפול בשלפוחית השתן הכאובה

דלקת אינטרסטיציאלית של שלפוחית השתן(IC) או תסמונת שלפוחית השתן הכואבת (PBS)  מתבטאת בכאב באגן,  בדחיפות ובתכיפות בהטלת שתן, ופוגעת משמעותית באיכות חיי החולות. שכיחות התסמונת  0.5%   מהאוכלוסיה ופי 9 יותר בנשים. הגיל הממוצע להופעת התסמינים הוא 42 שנה.  הגורם למחלה אינו ברור ולמרבה הצער רוב החולות מאובחנות לאחר כשבע שנים של סבל[1] .ככל הנראה המחלה נגרמת ממשלב של גורמים הפוגעים בשלמות שכבת ה־Glycosaminoglycan  המצפה את רירית שלפוחית השתן, וכך מתאפשרת חדירת רעלנים מהשתן אל דופן השלפוחית, הגורמים לדלקת עצבית ולכאב.  החולות ממעטות לצאת מהבית ותלויות בהימצאות נוחיות , תכיפות לילית פוגעת באיכות השינה וכתוצאה מכך נגרמים עייפות ודיכאון. שכיחות התסמינים בסדר יורד הם: תכיפות בהטלת שתן (92%) , דחיפות (92%), כאב באגן (80%) וכאב בעת קיום יחסי מין (50%). מחצית מהחולות חוות החמרה בכאב בעקבות אכילת מאכלים חריפים, שתיית אלכוהול, קפה, ומשקאות מוגזים או חומציים[2]. במחקרים נמצא, כי שכיחות מחלות דלקתיות של המעיDisease Bowel Inflammatory – IBD     זאבת אדמונית SLE – Systemic Lupus Erythematosus ופיברומיאלגיה גבוהה בחולות עם תסמונת PBS/IC בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[3].

הטיפול בתסמונת מאתגר מאד. טיפול משולב פסיכולוגי-קוגניטיבי, פיזיותרפיה של רצפת האגן וטיפול תרופתי. בין הטיפולים התרופתיים גם הזלפות של חומרים לשלפוחית השתן, במטרה לשכך כאב, למנוע דלקת ולדכא תאי פיטום. היה ניסיון גם  ב Capsaicin, תרופה הנקשרת לקולטן מסוג Vanilloid הנמצא בקצוות העצבים בשלפוחית, ובאופן זה גורמת לריגוש יתר של עצבי הכאב. מחקרים הראו תוצאות לא אחידות ולכן השימוש בתרופה זו לא נפוץ. במקרים של חוסר הצלחה במספר טיפולים יש גם אפשרות ניתוחית אך גם פה ללא תוצאות מזהירות. מטרות הטיפול העיקריות הן שבירת 'מעגל הכאב', והקניית איכות חיים. התרופות הרבות, אנטי דלקתיות NSAIDS, נוגדי דיכאון טריציקליים, אנטיהיסטמינים ועוד…שהמטופלות נוטלות הן בעלות תופעות לוואי ולכן יש מקום לטפל באמצעות קנאביס. אין עדיין מספיק מידע מחקרי בנוגע לטיפול בקנאביס בתסמונת שלפוחית השתן הכאובה והממצאים בעקר ממחקרים בעכברים.  מחקר פרה קליני שפורסם ב 2014 [4]בדק ומצא כי טיפול בקנבינואיד סינטטי GP1a שהוא אגוניסט של רצפטורים CB2 הקל על עכברים שסבלו מתסמונת שלפוחית השתן הכואבת, המחקר הדגים כי רצפטורים מסוג CB2 הם אתר מטרה יעיל לטיפול בתסמונת זו. בהתחשב בעובדה כי פיטוקנבינואידים מצמח הקנאביס הם גם פעילים על רצפטורים CB1 ו- CB2, נראה כי קנאביס עשוי להיות טיפול יעיל בתסמונת. מחקרים [5],[6] בחולי טרשת נפוצה מצאו קשר הדוק בין פעולת ההשתנה והפעלת TRPV1 ונמצא כי  קנאביס משפיע באופן חיובי על תופעות הקשורות בדחיפות ותכיפות בהשתנה.  נמצא כי בשלפוחית השתן ובדטרוזור קיימים הרבה רצפטורים מסוג CB1 ו- CB2 . כמו כן נמצא כי קיימת חשיבות לשימוש בצמח עצמו ולא בקנבינואידים סינטטים בודדים[7], כנראה בשל אפקט הפמליה הידוע של הקנאביס. הפעלת TRPV1 מפחית את הרגישות לכאב[8]. באורותליום (האפיתל שמצפה את השלפוחית) נמצא כי יש יותר רצפטורים מסוג CB2 . תרופות חדשות המבוססות על קנבינואידים יכולות להתחלק לאגוניסטים ישירים המפעילים קולטני CB1 ו- CB2 באופן סלקטיבי ואגוניסטים שמגרים קולטני CB2  ללא תופעות הלואי של גירוי קולטני CB1 [9]. אגוניסטים עקיפים משפיעים בדרך של הפחתה בפעילות אנדוקנבינואידית בחסימת פירוקם או בפירוק אנזימים , תרכובות אלו יכולות להשפיע על הרקמות עם פחות תופעות לוואי מאגוניסטים ישירים. יתרון נוסף של אגוניסטים עקיפים הם יכולים לפעול על קולטנים נוספים, CB1, CB2 וגם TRPV1. מחקר נוסף[10] בעכברים מצא כי יש מקום לטיפול בקנבינואידים בבעיות של חוסר תפקוד שלפוחית השתן בזכות הימצאות רצפטורים מסוג CB1 ו- CB2 בשלפוחית ובשופכה. מחקר[11] נוסף מצא כי טיפול באמצעות אגוניסט סלקטיבי לרצפטורים CB2 היה יעיל לטיפול במחלות ובכאב בשלפוחית השתן.  מטופלים רבים הסובלים מכאב בשלפוחית השתן נזקקים לקנאביס רפואי וחלקם צורכים אותו ללא רישיון משרד הבריאות, כיון שהם מתקשים לקבל המלצה מרופא מהסיבה שבנוהל 106 לא קיימת התוויה למצבים של תסמונת שלפוחית השתן. המטופלים מדווחים על הקלה משמעותית בסימפטומים ובעקר בכאב בזכות הטיפול בקנאביס רפואי. בעקבות קריאת המאמרים שהוזכרו ועוד רבים אחרים, יש לשקול את האפשרות להוסיף את ההתוויה לנוהל 106.

לינק לעמותה לשלפוחית השתן לחץ כאן

[1] Forrest JB & Mishell DR, Breaking the cycle of pain in interstitial cystitis/ painful bladder syndrome: toward standardization of early diagnosis and treatment: consensus panel recommendations. J Reprod Med, 2009; 54: 3-14.

[2] Koziol JA, Epidemiology of interstitial cystitis. Urol Clin North Am, 1994; 21: 7-20

[3] Clauw DJ, Schmidt M, Radulovic D & al, The relationship between fibromyalgia and interstitial cystitis. J Psychiatr Res, 1997; 31: 125-31

[4] Wang, Z.-Y., Wang, P., & Bjorling, D. E. (2014). Treatment with a Cannabinoid Receptor 2 Agonist Decreases Severity of Established Cystitis. The Journal of Urology, 191(4), 1153–1158. http://doi.org/10.1016/j.juro.2013.10.102

[5] Kalsi V, Fowler CJ. Therapy Insight: Bladder dysfunction associated with multiple sclerosis. Nat Clin Pract Urol. 2005;2:492–501. [PubMed]

[6] Ahluwalia J, Urban L, Bevan S, Nagy I. Anandamide regulates neuropeptide release from capsaicin-sensitive primary sensory neurons by activating both the cannabinoid 1 receptor and the vanilloid receptor 1 in vitro. Eur J Neurosci. 2003;17:2611–8. [PubMed]

[7] Russo E, Guy GW. A tale oftwo cannabinoids: The therapeutic rationale for combining tetrahydrocannabinol and cannabidiol. Med Hypotheses. 2006;66:234–46. [PubMed]

[8] Hayn MH, Ballesteros I, de Miguel F, Coyle CH, Tyagi S, Yoshimura N, et al. Functional and immunohistochemical characterization of CB1 and CB2 receptors in rat bladder. Urology. 2008;72:1174–8.[PubMed]

[9] Malan J, Philip T, Ibrahim MM, Lai J, Vanderah TW, Makriyannis A, Porreca F. CB2 cannabinoid receptor agonists: Pain relief without psychoactive effects? Current Opinion in Pharmacology. 2003;3:62–7. [PubMed]

[10] Juszczak K, Maciukiewicz P. The role of the peripheral cannabinoid system in the pathogenesis of detrusor overactivity evoked by increased intravesical osmolarity in rats. Can J Physiol Pharmacol. 2015 Aug;93(8):721-6. doi: 10.1139/cjpp-2015-0091. Epub 2015 Apr 13

[11] Wang ZY, Wang P, Bjorling DE. Treatment with a cannabinoid receptor 2 agonist decreases severity of established cystitis. J Urol. 2014 Apr;191(4):1153-8. doi: 10.1016/j.juro.2013.10.102. Epub 2013 Oct 29.