לופוס וקנאביס
מבוא
מחלת הלופוס (Lupus) היא מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת בכמיליון אנשים ברחבי העולם, כאשר כ-90% מהחולים הן נשים. למרות הטיפולים הקיימים, רבים מהחולים במחלות ראומטיות ממשיכים לסבול מכאבים עזים המשפיעים על איכות חייהם. במאמר זה נסקור ממצאים מחקריים חדשים הבוחנים את הקשר בין שימוש בקנאביס והשפעתו על כאב במחלות ראומטיות, כולל לופוס.
היקף השימוש בקנאביס בקרב חולים במחלות ראומטיות
מחקר מקיף שפורסם בכתב העת Rheumatology בשנת 2020 חקר את היקף השימוש בקנאביס בקרב חולים במחלות ראומטיות שונות, וכן את השפעתו על רמות הכאב. המחקר, שכלל סקירה שיטתית ומטא-אנליזה, מצא כי כ-40.4% מחולים במחלות ראומטיות דיווחו על שימוש בקנאביס, כאשר 15.3% ציינו כי הם נוטלים קנאביס באופן פעיל כיום.
מעניין לציין שהשימוש בקנאביס נמצא נמוך יותר בקרב חולי לופוס ודלקת מפרקים שגרונית (26%) בהשוואה לחולי פיברומיאלגיה (68.2%), על פי אותו מחקר.
ההשפעה של קנאביס על כאב
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר במחקר של Guillouard וחבריו היה ההשפעה החיובית של קנאביס על רמות הכאב. נמצא כי צריכת קנאביס הייתה קשורה לירידה משמעותית בעוצמת הכאב מ-8.2 בתחילת המחקר ל-5.6 לאורך זמן בסולם VAS. ממצא זה מצביע על הפוטנציאל של קנאביס כטיפול משלים להפחתת כאב במחלות ראומטיות, כולל לופוס.
מאפייני המשתמשים בקנאביס
הסקירה השיטתית זיהתה מספר מאפיינים של חולים במחלות ראומטיות שנוטים להשתמש בקנאביס:
- משתמשי הקנאביס היו צעירים יותר (58.4 לעומת 63.6 שנים)
- מעשנים יותר (פי 2.91 בהשוואה ללא-משתמשים)
- מובטלים יותר (פי 2.40)
- סובלים מרמת כאב גבוהה יותר (5.0 לעומת 4.1 בסולם VAS)
נתונים אלו מרמזים כי אנשים הסובלים מרמות כאב גבוהות יותר עשויים לפנות לקנאביס כאמצעי להקלה.
המנגנון הביולוגי מאחורי ההשפעה האנטי-דלקתית של קנאביס בלופוס
מחקר שפורסם ב-2023 בכתב העת Antioxidants על ידי Lorena וחבריו מציע הסבר למנגנון שבאמצעותו קנאביס עשוי להשפיע לטובה על מחלות אוטואימוניות כמו לופוס. המחקר מציין כי אנדוקנבינואידים (חומרים דמויי קנאביס המיוצרים באופן טבעי בגוף) פועלים כגורמים אנטי-דלקתיים המווסתים מנגנוני פיצוי במחלות אוטואימוניות.
התהליך מתרחש הודות לדומיננטיות של קולטני CB2 אנטי-דלקתיים בלויקוציטים (תאי דם לבנים). בניסויי מעבדה נמצא כי מתן אייקוזנואידים (חומרים הקשורים למערכת האנדוקנבינואידית) גורם לדיפרנציאציה של לימפוציטים לתאי Th2, תאים שמסייעים לווסת את התגובה החיסונית ולמנוע התקפים אוטואימוניים.
יתרה מכך, השימוש בקנאביס תורם למנגנוני הגנה מפני נזקי חמצון (oxidative stress), גורם משמעותי בהתפתחות והחמרת מחלת הלופוס, כפי שהוצג במחקר. חמצון יתר נקשר להתפרצויות של המחלה ולפגיעה באיברים שונים, ונראה כי קנאביס עשוי לפעול כנוגד חמצון בהקשר זה.
סוג הקנאביס ושיטות הצריכה
הסקירה השיטתית של Guillouard וחבריו בחנה גם את סוגי הקנאביס ושיטות הצריכה הנפוצות:
- מוצרי הקנאביס הכילו בעיקר שני רכיבים פעילים: טטראהידרוקנבינול (THC) בריכוזים של 5%, 12.5% או 19%, וקנבידיול (CBD) בריכוזים של 1% עד 20%
- שיטות הצריכה כללו עישון (27%-77%), אידוי (35%-100%), שמן מתחת ללשון או כמוסות פומיות
תופעות לוואי והשפעות נוספות
הממצאים מצביעים כי הסבילות לטיפול הייתה טובה עם תופעות לוואי קלות עד בינוניות בלבד:
- עיניים אדומות (7-90%)
- יובש בפה (7% עד 27%)
- תחושת רעב (1-15%)
- כאב גרון (10%)
- בחילה (1% עד 5%)
- נמנום (2-3%)
- היפראקטיביות (1% עד 5%)
- שינויים במצב הרוח (7%)
מעבר להקלה בכאב, המחקרים זיהו גם השפעות חיוביות נוספות:
- שיפור משמעותי באיכות החיים
- הפחתת תסמיני דיכאון
- שיפור בהפרעות שינה
סיכום והמלצות
ממצאי המחקרים מראים כי כמעט 20% מהחולים במחלות ראומטיות צורכים קנאביס באופן פעיל, עם שיפור ניכר בכאב. המנגנון הביולוגי מאחורי ההשפעה המיטיבה כולל אפקט אנטי-דלקתי באמצעות קולטני CB2 בתאי מערכת החיסון ותרומה להפחתת נזקי חמצון, גורם משמעותי בהתפרצות לופוס.
סוגיית השימוש בקנאביס בטיפול במטופלים אלה צריכה להידון במהלך הייעוץ הרפואי, תוך שימוש במוצרי קנאביס.
חשוב לציין כי המחקרים מסייגים את מסקנותיהם, מאחר שרוב המחקרים שנכללו בסקירה לא כללו קבוצת ביקורת. עם זאת, הממצאים מצביעים על הפוטנציאל של קנאביס כטיפול משלים להקלה על כאב במחלות ראומטיות כמו לופוס.
מקורות
- Guillouard M, Authier N, Pereira B, Soubrier M, Mathieu S. Cannabis use assessment and its impact on pain in rheumatologic diseases: a systematic review and meta-analysis. Rheumatology. 2020;00:1-8. doi:10.1093/rheumatology/keaa534
- Lorena A, Goia S, Nitoi AH, et al. The Role of Oxidative Stress in Systemic Lupus Erythematosus: A Narrative Review. Antioxidants. 2023;14(3):303. doi:10.3390/antiox14030303