פסוריאזיס וקנאביס

פסוריאזיס, מחלה מערכתית כרונית, המטילה עומס פיזי, פסיכולוגי וחברתי משמעותי על אנשים שנפגעו בשל הביטויים המעוותים שלו ומחלות נלוות הקשורות כמו דלקת מפרקים פסוריאטית, תסמונת מטבולית, מחלות מעי דלקתיות, מחלות לב וכלי דם, ומצבים פסיכיאטריים [1-4]. השכיחות שלו משתנה ברחבי העולם, נעה בין 0.27% ל-11.4%, והיא נמצאת במגמת עליה [5, 6] בארץ השכיחות כ3% .

הפתופיזיולוגיה של פסוריאזיס מורכבת, בעיקר מונע על ידי דלקת מתווכת חיסונית, עם IL-17 ,IL-23 כשחקנים מרכזיים בקידום התמיינות והתפשטות בלתי מבוקרת של קרטינוציטים [1, 7].

קנבידיול (CBD), קנבינואיד לא ממכר מצמח הקנאביס, התגלה כמועמד מבטיח, הוכח על ידי מחקרים פרה-קליניים כמנטרל פסוריאזיס על ידי אפנון פעילות קולטני העור, הפחתת שגשוג קרטינוציטים, שיכוך דלקת, שינוי איזון Th1-Th2, ועיכוב IL-17 [24-36]. אוּלָם, עדויות קליניות התומכות בשימוש ב-CBD, במיוחד בצורה של מדבקות טרנסדרמליות, נותרה מוגבלת.

המטרה העיקרית במחקר שנערך, היתה להעריך ולהשוות את היעילות של מדבקות CBD עם תכולת THC מינימלית כנגד מדבקות פלצבו להקלה על החומרה הקלינית של פסוריאזיס, כפי שנמדדה על ידי שינויים באזור הפסוריאזיס ואינדקס החומרה (PASI) ציונים מקו הבסיס ועד לנקודת הסיום של המחקר. 

המטרות המשניות היו: (1) להעריך את ההבדל בהקלה בגרד  על ידי מדבקות CBD עם מינימום THC לעומת פלצבו, תוך ניצול ציוני גירוד המבוססים על סולם אנלוגי חזותי (VAS).

 (2) לתעד ולנתח באופן שיטתי את השכיחות והטבע של כל אירוע הקשור עם שימוש במדבקות CBD עם מינימום THC, מה שמבטיח פרופיל בטיחות מקיף. 

(3) לחקור שינויים במיקרוביום (המקיף את המעי, העור והמיקרוביוטה דרך הפה) בקרב חולי פסוריאזיס שטופלו במדבקות CBD עם מינימום THC. כולל בחינת מתאם בין שינויים במיקרוביום לתוצאות קליניות, במטרה להבהיר את התפקיד הפוטנציאלי של דינמיקת המיקרוביום ביעילות הטיפולית של CBD עבור פסוריאזיס.

CBD ותפקידו בטיפול בפסוריאזיס

מחקר על קנבינואידים חשף את משחק גומלין עם הפתוגנזה של פסוריאזיס דרך קולטני עור שונים, כגון CB1, CB2, GPCR55, קולטני TRPV1 ו-PPAR γ CBD, [24-29, 37]. . היעילות של CBD, יחד עם פוטנציאל נמוך להתמכרות, ממצבות את CBD כטיפול מבטיח.

 CBD משיג את השפעותיו במספר מנגנונים: עיכוב שגשוג קרטינוציטים, הפחתת דלקת באמצעות דיכוי פעילויות  NF-kB ו-TNF-α, איזון תגובות חיסוניות Th1-Th2, ומווסת רמות ציטוקינים על ידי עיכוב IL-17 ו-IFN-γ [24, 27, 28, 30, 37–42].

בנוסף, קנבינואידים משפיעים על CB1, CB2 ו-TRP תעלות הממוקמות בסיבי עצב עוריים, בתאי פיטום, וקרטינוציטים, התורמים להפחתת הגירוד [38, 43, 44], סימפטום שכיח בחולי פסוריאזיס. אפקט נוגד הגירוד של CBD נתמך על ידי ניסויים קליניים בחולים עם אטופיק דרמטיטיס [45, 46], כאשר טיפול מקומי עם CBD הוביל לירידה ניכרת בגירוד.

שילוב ה-CBD במוצרים דרמטולוגיים, לרבות אלו המכוונים לטיפול בפסוריאזיס [34,38] משקף את הקבלה הגוברת שלו ואת היתרונות הנצפים בטיפוח העור. למרות ההיקף המצומצם יחסית של מחקר קליני המתמקד במיוחד ביישומי CBD על העור לפסוריאזיס, העדויות הקיימות מבטיחות.

מחקרים דיווחו על שיפורים משמעותיים, כגון ירידה במדד חומרת ה-PASI והפסוריאזיס המקומי (LPSI), בעקבות שימוש במשחת  CBD[ [30, 34, 47. תוצאות אלו לא רק מדגישות את פוטנציאל הטיפול של CBD בהקלה על תסמינים אבל גם להדגיש את הצורך בחקירה נוספת כדי להבין היטב את היתרונות ומנגנוני הפעולה שלו בטיפול בפסוריאזיס.

מדבקות עוריות עם  CBD: Transdermal patches גישה חדשנית לטיפול בפסוריאזיס. מדבקות מצטינות כיישום לא פולשני, לא גורם לכאב בעת השימוש ויכולתם לעקוף את המעבר הראשון בכבד בעת חילוף חומרים, ובכך להבטיח שחרור קבוע של תרופות ישירות לזרם הדם. שיטה זו מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול [48-50] ומשפרת את היענות המטופל. בנוסף, מדבקות טרנסדרמליות מעניקות דיוק רב יותר במינון תרופות ומזעור שונות, יתרונות בולטים במיוחד בהשוואה לטיפולים אחרים מקומיים כמו משחות [48]. למרות היתרונות הללו, פיתוח מדבקות טרנסדרמליות  עם-CBD מאתגר, בעיקר בשל האופי הליפופילי של קנבינואידים. מאפיין זה מסבך את תהליך הגיבוש, ומפריע לספיגה יעילה של העור [50-52] וכתוצאה מכך, את היעילות הטיפולית הכוללת. עם זאת, זיהו כי טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית (MCT) יעילים כנשאים לתרופות ליפופיליות [53]. MCTs משפרים מסיסות וזמינות ביולוגית של קנבינואידים ומקלים את ההעברה הטרנסדרמלית שלהם. נחקרו בהצלחה הן במחקרים במבחנה והן במחקרים in vivo [54–57].

השילוב של MCT במדבקות CBD מסמל התקדמות מבטיחה בטיפול בפסוריאזיס, פוטנציאל למקסם את היתרונות הטיפוליים של CBD תוך הפחתת המגבלות הקשורות באספקתו.

גישה חדשנית זו יכולה להגדיר מחדש את ניהול הטיפול בפסוריאזיס, המציע טיפול יעיל יותר, ידידותי למשתמש, וללא תופעות לוואי לחולים.

הערכת פרופיל הבטיחות של CBD

לאחר מתן CBD, יש נטייה להצטבר באיברים בעלי אספקת דם עשירה, כולל לב, מוח, כבד וריאות [50]. חששות לגביו הבטיחות הועלתה, תוך ציטוט של אירועים חריגים חמורים כגון כמו נזק hepatocellular, דלקת ריאות, לב וכלי דם מחלה והשפעות אפשריות על פוריות [58, 59]. יש לציין כי תופעות הלוואי הללו נצפו בעיקר במחקרים המשתמשים במינונים גבוהים החורגים 200 מ"ג/ק"ג ליום [60]. תופעות לוואי שכיחות ופחות חמורות הקשורים לשימוש ב-CBD כוללים אובדן תיאבון, שלשולים, ישנוניות והרגעה [58, 59]. יתר על כן, שימוש ממושך נקשר להצטברות של CBD ברקמת שומן, מה שעלול להוביל לתקופות ממושכות של עייפות והרגעה [50].

ההשפעות השליליות של CBD בניסויים קליניים משתנות בהתאם למינון, משך הזמן ודרך המתן. 

ניסויי CBD במתן אוראלי, שנערכו לתקופה של 3 חודשים נמצאו תופעות לוואי קלות כגון הפחתת תיאבון, עלייה/ירידה במשקל, ועייפות במינונים של פחות מ-10 מ"ג/ק"ג ליום. עם זאת, מינונים גבוהים יותר (10-20 מ"ג/ק"ג/ד') היו קשורים עם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי חמורות, כולל עלייה בטרנסמינאזות בכבד וזיהומים בדרכי הנשימה [61–63]. 

עם זאת, חשוב להבדיל בין דרכי הצריכה של CBD. יישום מקומי של CBD, כגון באמצעות קרמים לעור או טרנסדרמלי בעזרת מדבקות, הוכיחו פרופיל בטוח יותר בהרבה.

מחקר בתחום זה מדווח בדרך כלל על פחות ופחות תופעות לוואי חמורות. תופעות לוואי קלות, כוללות לעתים קרובות תגובות הקשורות לעור כגון אריתמה (אדמומיות), גירוי או כאב במקום היישום, שינויים בשיער או בצבע עור, ישנוניות ושלשולים [31, 32, 64–69]. משך המחקרים בד"כ מוגבל בדרך כלל לסביבות 3 חודשים, למעט מחקר פתוח שהורחב מ-double-blind, ניסוי רב-מרכזי מבוקר פלצבו. הניסוי התחיל במתן יומי של 390 מ"ג CBD, עם אפשרות להעלות את המינון היומי ל-585 מ"ג ו-780 מ"ג, בהתאמה [70]. בסך הכל למעלה מ-60 משתתפים שהשלימו את הניסוי במשך 18 חודשים לא חווה שום חריגה בדיקות כבד ואילו מתן CBD אוראלי ממושך הראה עלייה ברמות טרנסמינאזות בכבד [71, 72].

ממצאים אלה מצביעים על כך ש CBD עשוי להיות אלטרנטיבה בטוחה לשימוש טיפולי, במיוחד עבור מצבים כמו פסוריאזיס, קיימת חשיבות לבחירת דרכי מתן המבוססות על ההקשר הטיפולי והתוצאות הרצויות. 

יש צורך בהמשך מחקר וניטור תופעות לוואי כדי להבין ולמנף את הפוטנציאל הטיפולי של CBD תוך מזעור סיכונים לחולים.

על משחק הגומלין בין המעי, העור והמיקרוביוטה בפה במחלת הפסוריאזיס

המחקר הדגיש יותר ויותר את התפקיד הקריטי של המיקרוביוטה בפתוגנזה של פסוריאזיס. קיימים שינויים ניכרים בפרופילים של חיידקים על פני המעי, העור, ובפה אצל אנשים עם פסוריאזיס. עור פסוריאטי מאופיין בשינוי משמעותי במגוון ביולוגי מיקרוביאלי, כולל מגוון α מופחת, מה שמעיד על מגוון נמוך יותר של מיני חיידקים, וגיוון β מוגבר, המשקף הבדלים גדולים יותר בקהילות מיקרוביאליות בין פסוריאטיות לעור בריא [8, 12, 73, 74]. שינויים אלה מרמזים על משמעות עמוקה לדיסביוזה שעלולה לתרום לפתופיזיולוגיה של המחלה.

השערת ציר המעי-עור, מציעה כי דיסביוזה מיקרוביאלית במעי של חולי פסוריאזיס מעוררת תגובה דלקתית, פוגעת בשלמות מחסום המעי, ומקלה על הטרנסלוקציה של מרכיבי חיידקים ומטבוליטים לעור ולמחזור הדם המערכתי [8, 11, 13, 15, 75,76]. ההשערה כי תהליך זה מחמיר נגעים פסוריאטיים. מחקר התומך בכך, הוכיח ירידה במגוון המיקרוביאלי הכולל במעיים של חולי פסוריאזיס, לצד שינויים משמעותיים במגוון ה-β, מדגישים את הקשר בין המעיים בריאות ומצבי עור [15, 16, 74, 76, 77]. מסות מיקרוביאליות ספציפיות זוהו כמבדילות בין מצבים פסוריאטיים לבריאים. בעור פסוריאטי, יש שכיחות מוגברת של Streptococcus spp., Staphylococcus spp. ו- Corynebacterium spp., בניגוד להפחתה בסטפילוקוקוס אפידרמידיס, Cutibacterium acnes ו-Cutibacterium גרנולוסום – חיידקים הקשורים בדרך כלל לבריאות עור [11, 12, 78]. יתר על כן, יחס Firmicutes-toBacteroidetes, אינדיקטור מכריע לאיזון מיקרוביאלי במעי, מוגבר בחולי פסוריאזיס, ומתאם לחומרת המחלה ולמחלות נלוות. [8, 13–16]. באופן דומה, עלייה ב- Ruminococcus gnavus וירידה בחיידקים מועילים כמו Faecalibacterium prausnitzii ו-Akkermansia muciniphila נצפו, תוך הדגשת יעדים פוטנציאליים להתערבות טיפולית [8-10, 13, 15, 16, 76, 79].

תפקידו של המיקרוביום בפה בפתוגנזה של פסוריאזיס פחות ברור אך ראוי לציון, במיוחד לאור סיכון מוגבר למחלות חניכיים בחולי פסוריאזיס, אשר חולק מנגנונים דלקתיים בסיסיים, כולל תאי Th-17 מוגברים ורמות IL-17 [80].

בעוד המגוון של המיקרוביום הפה בפסוריאזיס החולים אינם שונים באופן משמעותי מזה של בריאים [81-83], מיני חיידקים ספציפיים מראים הבדלים ניכרים, המצביעים על תפקיד בעל ניואנסים באופי המערכתי של המחלה [77]. ביחד, מוזכר הממצאים מדגישים את יחסי הגומלין המורכבים ביניהם מיקרוביוטות ופסוריאזיס שונות, המציעות תובנות לגבי אסטרטגיות טיפוליות פוטנציאליות המתמקדות במיקרוביום והדגשת החשיבות של גישה הוליסטית להבנה וטיפול במחלה רב-גונית זו.

אם תרצו לשמוע עוד , מומלץ לתאם פגישה עם אחות מהצוות שלנו.

מקור:
Wro´nski, A.; Jarocka-Karpowicz, I.; Stasiewicz, A.; Skrzydlewska, E. Phytocannabinoids in the Pharmacotherapy of Psoriasis. Molecules 2023, 28, 1192. https://doi. org/10.3390/molecules28031192

תקציר ותרגום חופשי מתוך מאמרים. מקור: