מבוא
הפרעת דיכאון מג'ורי נפוצה בקרב 8.3% מהמבוגרים ו-20.1% מבני הנוער בארה"ב, ונחשבת גורם עיקרי לנכות בעולם.
הטיפולים הקיימים כוללים פסיכותרפיה ותרופות—בעיקר SSRI ו-SNRI—אך אחוז ניכר מהמטופלים לא מגיבים אליהם, ולעיתים תופעות הלוואי מפריעות להיענות. בשנים האחרונות התבסס גם טיפול בקטמין, אך גם הוא דורש מתן חוזר ועלולות להיות לו תופעות לוואי.
פסילוסיבין (PAT) הוא חומר הלוצינוגני הנחשב לבעל רעילות נמוכה וסיכון נמוך להתמכרות. התסמינים הפסיכולוגיים לרוב זמניים וחולפים, אך ייתכנו תחושות של פחד, פרנויה ודלוזיות—בעיקר ללא ליווי מקצועי.
מחקרים מבוקרים מראים של-PAT יש השפעה מהירה ומשמעתית על דיכאון, אך המחקרים לטווח ארוך מוגבלים עד כה.
מטרת המחקר לבדוק את הבטיחות והיעילות של PAT במהלך חמש שנות מעקב.
שיטות
משתתפים ממחקרקודם שבו בחן את השפעת PAT על MDD הוזמנו להשתתף במעקב ארוך טווח. מתוך 24 הנבדקים המקוריים, 21 נרשמו ו18 השלימו אותו. למי שלא השלים השתתפות, נעשה שימוש בערכי קו הבסיס בניתוח הסטטיסטי. המדד העיקרי היה שינוי בדרגת הדיכאון בין קו הבסיס לבין המעקב לטווח הארוך. מדדים נוספים כללו חרדה, פגיעה תפקודית, וריאיונות איכותניים.
תוצאות
- מרבית המשתתפים היו נשים וצבע עור בהיר.
- נמדד שיפור קבוע ומתמשך במדדי דיכאון (GRID-HAMD), חרדה (STAI), ופגיעות תפקודית (SDS) במשך חמש השנים.
- שיעורי ההפוגה עמדו על 67% כעבור חמש שנים, ללא הבדל מובהק מול תוצאות לאחר שנה.
- לא חלה עלייה משמעותית במחשבות אובדניות.
- מעל חצי מהמשתתפים לא דיווחו על תופעות לוואי שליליות הנובעות מהטיפול; אחרים ציינו רגישות רגשית מוגברת ותחושת חוסר הכנה לתקופה שלאחר הטיפול.
- דווח על שינויים חיוביים: עלייה באמפתיה, קבלה עצמית, ביטחון עצמי, יחסים בין-אישיים טובים והרגלי טיפול עצמי משופרים.
דיון
PAT מציג תגובה מהירה ומתמשכת בדיכאון שאינה נופלת מטיפולים תרופתיים קונוונציונליים, ולעיתים אף עולה עליהם ביעילות ובקביעות. התוצאות מחזקות את המעמד של PAT כאפשרות טיפולית בעלת פוטנציאל גבוה לדיכאון עמיד. המחקר מדגיש את הצורך ללמוד את הקשר בין טיפול זה לבין טיפולים פסיכותרפיים ותרופתיים מסורתיים, ובוחן את החשיבות של המשכיות ליווי טיפולי גם לאחר מתן הפסילוסיבין.
המחקר מוגבל בגודל המדגם, ואינו מאפשר קביעה חד משמעית בדבר תרומת כל משתנה. מחקרים עתידיים נדרשים לכלול אוכלוסיות מגוונות ולעקוב אחר מטופלים בסיכון מוגבר.
מקור:
Davis, A. K., DellaCrosse, M. A., Sepeda, N. D., Levin, A. W., Cosimano, M., Shaub, H., Washington, T., Gooch, P. M., Gilead, S., Gaughan, S. J., Armstrong, S. B., & Barrett, F. S. (2025). Five-year outcomes of psilocybin-assisted therapy for Major Depressive Disorder. Journal of Psychedelic Studies. Advance online publication. https://doi.org/10.1556/2054.2025.00461akjournals