רבים מתענינים לאחרונה האם הקנאביס עוזר בטיפול בסוכרת?
ראשית חשוב להבין הסיבות לסכרת מסוג 1 (מחלה אוטואימונית) וסכרת מסוג 2 שונות לחלוטין.
עם זאת, צמח אחד, קנאביס, עשוי להיות מועיל עבור שתי המחלות. למרות שאין כמעט מחקר בנושא, ועקר הידע ממחקרים בעכברים, יש כמה ניסויים בבני אדם של טיפולים בקנבינואידים בסוכרת. קיימות ראיות כי קנאביס עשוי לשפר את הרגישות לאינסולין, לעודד ייצור אינסולין בתאי בטא בלבלב ולעזור מבחינה אוטואימונית אך זה עדיין בבדיקה, אבל אולי חשוב לדעת כי הקנאביס עשוי לעזור לחולים להתמודד עם תסמיני הסוכרת הקשים.
בסוכרת מסוג 1, מערכת החיסון תוקפת את הלבלב. הלבלב אחראי על ייצור אינסולין, הורמון שמכניס את הסוכר מן הדם לתאים. כאשר מערכת החיסון תוקפת תאים בלבלב, הם כבר לא מייצרים את האינסולין הדרוש לוויסות רמת הסוכר בדם. מדובר באנשים שתלויים באינסולין כל חייהם.
הקנאביס עצמו לא מייצר אינסולין אלא מרגיע את מערכת החיסון וגורם לה להפסיק לתקוף את הגוף וכך מפחית נזק ללבלב.
ב 2001 מדענים עשו ניסוי בעכברים עם סכרת על רקע אוטואימוני, סכרת מסוג 1. העכברים טופלו ב 150 מ"ג /לק"ג של THC, ונמצא כי היו לעכברים היו פחות אירועים של היפרגליקמיה ופחות אובדן אינסולין בלבלב. הם גם מצאו ירידה בסמני דלקת, דבר מאד חשוב שמראה על דיכוי במצב החיסוני הגורם לנזק ללבלב. 150 מ"ג /לק"ג של THC זו כמות גבוהה מאד… וממסטלת. למזלנו מחקר אחר באוניברסיטה העברית בירושלים ב 2008 [1] , מצא שגם CBD יעיל בדומה ל THC רק ללא ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC. למעשה, נראה כי טיפול ב- CBD שינה את התגובה החיסונית ממצב -פרו-דלקתי למצב אנטי דלקתי. קנאביס מתקן את חוסר האיזון החיסוני התורם למחלות אוטואימוניות במודלים של בעלי חיים. לא ניתן להגיד כי קנאביס מרפא סכרת מסוג 1, אבל התכונות האנטי דלקתיות של הקנאביס עשויות להועיל מאוד, לעכב את ההתדרדרות ולשפר את איכות החיים הכוללת של חולי סוכרת סוג 1.
סכרת מסוג 2 זה כבר סיפור אחר לגמרי. אין מדובר במחלה אוטואימונית אלא בבעיה של חילוף חומרים של פחמימות. הגוף מוצף סוכר, הלבלב מתעייף מהצורך לייצר עוד ועוד אינסולין כדי להכניס סוכר לתאים ואז יש רמות גבוהות של סוכר בדם. התוצאה, הסוכר מאוחסן בתאי השומן.
הסוכר עולה מצריכת פחמימות, לא רק ממתקים וסוכר אלא גם פחמימות שונות כמו אורז, תפוח אדמה, פסטה, לחם ועוד…. יש אנשים שמתמודדים עם סכרת מסוג 2 בעזרת שמירה על אורח חיים בריא, דיאטה דלת פחמימות ופעילות גופנית, שאף פעם לא מזיקה. יש אנשים שצורכים תרופות שונות להורדת הסוכר בדם ויש מי שמגיע גם להזריק אינסולין על רקע רמות מאד גבוהות של סוכר ולבלב עייף מדי. בעוד פעילותו האנטי דלקתית של הקנאביס מועילה גם פה, קיים יתרון אחר מסכרת סוג 1 לקנאביס בסכרת מסוג 2. קנאביס משפיע על חילוף החומרים של הפחמימות. רמות אינסולין גבוהות מדי מובילות לעמידות לאינסולין, שמוביל לסכרת מסוג 2. במחקר שבדק 4600 אנשים נמצא[2] כי רמות האינסולין היו נמוכות ב 16% אצל אוהבי קנאביס ואותו מחקר מצא כי אצל אוהבי קנאביס שכיחות תסמונת מטבולית היתה פחותה ב 17% מהקבוצה שלא צרכה קנאביס. רמות גבוהות מדי של אינסולין גורמות להשמנה. רמות גבוהות של אינסולין זה גם מצב טרום סכרתי.
מחקר מ 2012 מצא כי לקנאביס השפעה טובה על חילוף החומרים. במחקר נבדקו קנבינואידים מסויימים CBD, CBN, CBG . נמצא כי CBG לא שינה דבר, כי CBN גרם לעכברים דווקא לאכול יותר, וכי CBD הפחית לעכברים את התיאבון.
מחקר אחר מ 2016 [3] מאוניברסיטת מיאמי דיווח כי משתמשים קבועים בקנאביס היו בסיכון נמוך ב -54% לסבול מתסמונת מטבולית מאשר אלו שאינם משתמשים קבוע בקנאביס. המחקר בדק נתונים של קרוב ל -8,500 אנשים באמצעות סקרי הבריאות והתזונה הלאומית. המשתתפים היו בגיל 20 עד 59. מצאו כי משתמשי קנאביס היו: בעלי רמות סוכר נמוכות יותר, פחות בסיכון לפתח סכרת מסוג 2, פחות שומן בטני, בסיכון נמוך יותר למחלות לב ובעלי רמות נמוכות יותר של LDL כולסטרול.
תסמונת מטבולית כוללת: יתר לחץ דם, שומן בטני גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, רמת סוכר גבוהה. כאשר גורמים אלה מופיעים יחדיו, הם מגבירים את הסיכוי לפתח שבץ, סוכרת ומחלות לב.
תסמונת מטבולית היא אחת הסיבות לכבד שומני. CBD הראה גם פוטנציאל בהפחתת מחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהולי. CBD בשילוב עם THCV הפחית בהצלחה את הצטברות השומן בכבד[4]. זאת ועוד, בשני מודלים של עכברים נמצא[5] כי THCV שיפר רגישות האינסולין, ירידה באי סבילות לגלוקוז, שיפור ברגישות לאינסולין והגדלת הוצאות האנרגיה. מחקר זה מצא גם כי THCV החזיר את איתות אינסולין בתאים שהיו בעבר עמידים להורמון.
מחקר מ 2011[6] שבדק 52,000 אנשים מצא כי שיעור ההשמנה קטן ב 30% אצל משתמשי קנאביס קבועים. נתון מוזר בהתחשב בכך שצרכני קנאביס אוכלים בממוצע כ- 600 קלוריות יותר מאנשים אחרים[7]. THC מעודד פעילות הורמון קטן בשם גרלין[8], שגורם לתיאבון וידוע בכינויו הורמון הרעב. עם זאת, בעוד הורמון קטן וערמומי זה הוא מי שמניע אותנו לאכול, גרלין גם ממלא תפקיד חיוני בסיוע לגופנו לפרק ולעבד פחמימות. צריכת קנאביס גורמת לתופעת המאנצ'יז אך יחד עם זאת מסייעת בחילוף החומרים.
מסתבר[9] שקנאביס מעלה קצת את הכולסטרול ה"טוב" HDL ומוריד את ה"רע" LDL.
ב 2012 מצאו חוקרים בבודפשט[10] כי קנבידיול (CBD), מוריד את כמות השומן הנאגר בעורקים. שומן בעורקים נאגר כשיש רמות גבוהות של סוכר בדם.
לא אחת מדווחים מטופלים בקנאביס על רקע סיבה אחרת כמו כאב, או סרטן, כי הם מצליחים להוריד את המינון של התרופות של הסכרת, לעתים עד למצב שהם מפסיקים אותן לחלוטין.
כל הסוד הוא באיזון. מחקר[11] מצא כי למערכת האנדוקנבינואידית, האנדוקנבינואידים 2AG ואננדמייד, רצפטורים מסוג CB1, יש תפקיד מכריע בחילוף החומרים של פחמימות ושומנים. יש צורך במחקרים נוספים אך נראה כי יש מקום לאנגוניסטים לרצפטור CB1 כתרופות לסכרת סוג 2 ותסמונת מטבולית.
חשוב לדעת כי THC מעורר רעב ו- CBD מדכא רעב. יש יתרון לשימוש בזנים המאוזנים מבחינת רמות קנבינואידים ביחס 1:1 THC :CBD אבל עם כל מה שנכתב כאן, תגובת כל אדם לקנאביס עשויה להיות שונה וזה מה שקובע בסופו של דבר אצל משתמשי הקנביס הרגילים. לא ידוע עדיין מספיק על ההבדל בין קנבינואידים ממקור צמחי (קנאביס) ואנדוקנבינואידים המיוצרים בגופנו. עם זאת, אנו יודעים כי קנאביס עשוי להפוך לתרופה חדשה ויעילה עבור אלה הסובלים מתסמונת מטבולית.
יש צורך במחקרים נוספים בבני אדם לפני שנגיע למסקנות חותכות אך יש תקווה.
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17714746/
[2] http://www.amjmed.com/article/S0002-9343(13)00200-3/abstract
[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26548604
[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25595882
[5] https://www.nature.com/articles/nutd20139
[6] https://academic.oup.com/aje/article/174/8/929/155851
[7] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16893701
[8] http://www.jbc.org/content/280/26/25196.full
[9] http://care.diabetesjournals.org/content/36/8/2415.full
